היום, י"ז בטבת, יום פטירתו של רבי יעקב קרנץ, המכונה בפי כל 'המגיד מדובנא'. 10 דברים שלא ידעתם על המגיד מדובנא.

א. בשנת ת"ק (1740) בעיירה בשם ז'עטל שהייתה סמוכה לוילנה (כיום בשטחה של בלארוס), נולד בן בשם יעקב להוריו: הינדה ורבי זאב וולף למשפחת קרנץ.

ב.  כילד וכנער צעיר, עד היותו בן י"ח, למד יעקב תורה אצל אביו. היה מתמיד מאד בלימודיו וחבריו סיפרו כי ידע בע"פ מסכתות שלמות כדוגמת: ברכות, ביצה, חגיגה, יומא, חולין, מגילה ועוד. כשסיים ללמוד אצל אביו נסע לעיירה מעזריטש והמשיך לימודיו בבית המדרש המקומי. במעזריטש נשא אשה ועבר לגור בבית חותנו שהיה מפרנסו ובכך איפשר לו המשך לימודיו בתורה.

ג.  תוך כדי לימודו בבית המדרש, נוהג היה ר' יעקב לומר דברי הלכה לבחורים שסביבו. מדי פעם נהג לדרוש בפני מתפללי בית הכנסת שלו, בעיקר בנושאים הקשורים לפרשת השבוע. ר' יעקב נהג ללמוד רב שעות היממה ובלילות נוהג היה לערוך תיקון חצות ולהמשיך לימודיו עד עלות השחר.

ד.  דרשותיו שנאמרו בשפה האידית, היו כוללות סיפורים בעלי ערך מוסר והלכה וכן היה מרבה להמשיל משלים שהיו אהובים מאד על קהל שומעיו. מנהג היה לו לר' יעקב בעת שפסק קמעא מלימודו, לומר פרקי תהילים בבכי מר וקורע לב. בד"כ אמירת התהילים הייתה קשורה בתפילה לשלום אחד מבני הקהילה בעיירתו.

ה.  משירד חותנו מנכסיו, היה ר' יעקב בבעיה קיומית. כיוון שדרשותיו היו מאד אהובות על בני הקהילה, החליטו פרנסיה להקציב לו שכר זעום כדי שימשיך בדרשותיו ובמשליו.

ו.  רבי יעקב ניסה מזלו ועבר להתגורר בעיירה בגליציה בשם ז'ובקבה (ז'ולקוב). לאחר מכן עבר עם משפחתו לעיירה דובנא שבחבל ווהלין.

ז.  גם בדובנא המשיך במנהגו לשאת דרשות ולהמשיל משלים וכך זכה וקיבל את הכינוי שדבק בו 'המגיד מדובנא'. חבריו ותלמידיו של המגיד מדובנא הרבו בתיאורים מפורטים על תוכן דרשותיו ועל סגנון דורשם. לימים עורך ספריו רבי אברהם דב בער פלאם, אספם ופרסמם.

ח.  פרסומו הרב כ'מגיד מדובנא', הביא לתופעה מגונה שפשטה. אנשים שהיו מגיעים להתארח בעיירות שונות ומבקשים לדרוש בבתי הכנסת היו מציגים עצמם כמגיד מדובנא.

ישנה "אגדה" כי לא פעם היה רבי יעקב קרנץ המגיד האמיתי, יושב בבית כנסת ושומע דרשתו של מתחזה. המגיד מדובנא לא נהג להעליב בפומבי את המתחזה ורק כשדבריו לא היו ישרים בעיניו, נהג להתעמת עמם בשאלות שנונות על דבריהם.

ט.  שמעו ותוכן דרשותיו של המגיד מדובנא הגיעו גם לאוזניו של הגאון מווילנה שאהב את תוכנם. כשקם הגר"א מחוליו (שנת תקנ"א), הזמין אליו, לביתו, את המגיד מדובנא. שיחתם, כמובן בדברי תורה, הביאה הנאה רבה לגאון מווילנה. המגיד מדובנא אמר על הגר"א: "איזו גבורה זו להיות בבית ולהסתגר בחדר, לעסוק בתורה יומם ולילה ולהיעשות גאון? אדם שעוסק במסחר ומודע לעניני העולם הזה, חוזר ולומד ואז נעשה גאון, זו גבורה".

י. לימים עבר רבי יעקב קרנץ להתגורר בעיר זמושץ- פולין. גם שם קיבל התואר "המגיד מזמושץ". המגיד רבי יעקב, כתב כמה ספרים שלא זכה להוציאם לאור בחייו, למרות שהכין הוראות כתובות כיצד לפרסמם. רבי אברהם דב בער פלאם זכה להוציא לאור חמישה מספרי המגיד מדובנא. 1)"אהל יעקב"-דרשותיו על התורה, 2)"קול יעקב"-דרשות על חמש המגילות, 3)"כוכב מיעקב"-דרשות על ההפטרות, 4) "אמת ליעקב" –פירושו של המגיד מדובנא על ההגדה של פסח, 5) ספר המידות –ביאורים בתכונת המידות.

המגיד מדובנא –נפטר ביום י"ז בטבת תקס"ה (1804) היום לפני 211 שנים. נקבר בזמושץ –פולין. יש המקיימים עד היום "הילולה" לזכרו.